גלגולה של הפקה- הנסיך הקטן

את הספר "הנסיך הקטן" שכתב אנטואן דה סנט אקזופרי קראתי בילדותי. בזמן הקריאה לא הרגשתי את ההתרגשות או המתח שעלו בי כשקראתי את ספרי ההרפתקאות של ז'ול ורן או קארל מאי או את ההזדהות כשקראתי את חסמבה או ספרים של דבורה עומר. הרגשתי מין סקרנות ותהייה ותחושה קלה של חוסר הבנה על מה בעצם מדובר כאן. כשגדלתי וקראתי שוב , הבנתי כמה דברים- שחלק לא מבוטל מהרבדים בספר - מיועדים למבוגרים, שהתרגום שקראתי בילדותי- לא היה ברור, ושגם כשהתרגום ברור ומבוגר קורא אותו- סוג הכתיבה של הסופר הוא כזה שבאופן מובנה יש בו משהו מעורפל, אוורירי שיכול להשתמע לכל מיני מובנים.

ואז , בשנת 2005, עדיין בגלגול הקודם שלי כשחקן\במאי בתל אביב, קיבלתי הצעה מענינת ומאתגרת- לביים את "הנסיך הקטן" כהצגה שתופיע בקניונים. זה היה נראה לי מצד אחד הדבר הכי מופרך ששמעתי מזה זמן, ומצד שני-הכי חתרני ומהפכני.....אז התחברתי לצד החתרני וההצגה הזו אכן עלתה והופיעה בקניונים ברחבי הארץ, הרבה יותר פעמים ממה שחשבתי שקניונים יכולים לעכל. לא יודע מה קרה לקניונים(אני כבר לא מבקר שם( אבל מה שקרה לי היה שבזכות ההפקה הזו יכולתי לעכל באופן יותר עמוק את מה שנמצא בטקסט הזה מתחת לפני השטח.

הטקסט הזה המשיך להדהד בי וכשבשנת 2017 חיפשתי הצגת סיום לקורס המשחק בתאטרון יער, קפץ "הנסיך הקטן" והציע את עצמו למשימה.

עוד כמה רבדים התגלו בפניי עם ההפקה היפה הזו שהציגו תלמידי הקורס בהצגת הסיום ואף המשיכו להציגה במהלך השנה כמה פעמים ביערות ברחבי הארץ.

אז כבר ידעתי שאני רוצה את ההצגה הזו ברפרטואר הקבוע של התאטרון,. את הרצון הזה חיברתי עם עוד רצון שהיה לי- לעשות הפקה משפחתית. כזו שאני אשחק בה יחד עם הילה, ענבר ואריאל- הבנות שלי ושל ליילה בת זוגי.

למה לעשות הפקה משפחתית?

סיבה ראשונה: כי אני מאמין גדול בהעמקת קשרים באמצעות עשייה משותפת. ארוחות משפחתיות זה נחמד ( או נורא- תלוי בהרבה גורמים...) אבל עשייה יחדיו, כשיש יעד משותף והמטרה היא העמקת הקשר- היא בעיניי הכלי האולטימטיבי.

וסיבה שנייה היא שיש לנו בנות כל כך מוכשרות במשחק, תנועה ושירה- שזה ממש משמח ותורם לתאטרון ולקהל להביא את הכשרונות האלה אל היער.

בנוסף למשפחתיות- רציתי גם מינון גבוה של טבעיות- השאיפה שלי הייתה שכמה שיותר בגדים ואביזרים יהיו מחומרים טבעיים. כל הכובעים והאביזרים של הדמויות- נקלעו מעלים ( ע"י מיכל בראודה) והמטוס נבנה מענפי עצים (ע"י מתן ברוכים) .(תמונות כאן)

מציאות של קורונה, סגרים וסיפורי אהבה שהובילו לחתונות והריונות ולשינויים בצוות השחקניות הובילו לדחייה של שנה( סיפור מפותל שאספר בהזדמנות אחרת) , אבל בסופו של דבר -בקיץ של 2021 הצלחנו להעלות את ההצגה.

יחד איתי שיחקו בנותינו אריאל וענבר את המוזיקה החיה ניגן אור- בעלה הטרי של ענבר. הילה ביתי לא השתתפה מפאת מעבר לארה"ב אבל תרמה את חלקה בעיצוב גרפי של הפלייר ובתמיכה מרחוק.

כשהתחלנו את החזרות ידעתי שענבר תהיה לקראת לידה בקיץ ולכן תכננתי כך שההצגות הראשונות יתקיימו לפני הלידה ואת החזרות כבר ערכנו עם מיה- השחקנית שתחליף את ענבר אחרי הלידה.

שתי הצגות ראשונות ופתוחות לקהל הוצגו ביער של אלוני יצחק. הצגה שלישית הוזמנה מראש ע"י קהילת בי"ס "שיבולים" הנאמנה והתומכת מנס ציונה, שמזמינה אליה את כל ההפקות שלנו.

ההצגה בנס ציונה הייתה כבר ממש לקראת הלידה ומיה הייתה בכוננות, אבל ענבר והבטן הענקית שלה כיכבו בהצגה ו10 ימים אחרי כן הבטן הפכה להיות ילדה מקסימה ששמה אלהיה-גאולה.

כבר כשהתחלנו את החזרות ידעתי שההפקה הזו היא "עדינה" ויכול להיות שלא יהיה לה קהל. הטקסט מורכב, המפגשים בין הדמויות והקונפליקטים ביניהן –"עדינים". והטקסט הוא אותו טקסט, לעיתים משעשע, לעיתים מעורפל שכתב אנטואן דה סנט אקזופרי.

נכון- הוספנו שירים שבחלקם הקהל משתתף, קיצרתי והורדתי חלקים מהספר- חידדתי את הקונפליקטים והאמירות, אבל הבאתי בחשבון שאולי זו הייתה תקופה מהנה ובילוי משפחתי- ולא יהיה לה המשך.

אבל התגובות הנלהבות ( והמפתיעות) מהקהל בשלוש ההצגות הראשונות הבהירו לנו שההפקה הזו תמשיך איתנו עוד זמן רב.

מאז הקיץ המשכנו להציג הצגות שהוזמנו ע"י קהילות וגופים שונים, ובחודש מאי נקיים הצגה פתוחה לקהל הרחב.

אני יכול להגיד שעכשיו אני כבר מכיר ומבין את הטקסט של אנטואן דה סנט אקזופרי הרבה יותר טוב, ומה שעוד יותר משמח- מכיר ומבין את המשפחה שלי (ועל הדרך גם את מיה ) עוד יותר מאשר קודם.

ההצגה מתאימה לכולן ולכולם- לילדים, להורים וילדיהם וגם למבוגרים בלבד. אני הכי אוהב שיש קהל מעורב ומגוון שיושב יחד והופך יחד איתנו לקהילה של שעה שחוקרת את הסיפור המיוחד הזה של "הנסיך הקטן"

להתראות ביער.